על מרק וזוגיות

לפני שנים, בהיותי צעירה וחטובה, התחיל איתי איזה גבר (לא זוכרת איך הוא נראה, לא זוכרת היכן, זוכרת אותו רק בגלל סיפור המרק...)

הוא פותח במחמאות, על מראי, על חיוכי, מספר כמה הוא נהדר, מציע הצעות ואני מפטירה "אני נשואה". בטוחה שבאמירה זו, ישחרר אותי מלהגו המתרברב

"אז מה?" הוא צוהל "גם אני" "הכי טוב ששנינו נשואים"

ואני עם הדידקטיות שלי (עוד בטרם היותי יועצת זוגית), משיבה "אם היית מקדיש לאשתך את מה שאתה עושה עכשיו, חייך היו נראים אחרת...״

״ומה כל יום לאכול מרק ירקות?״ הוא שואל

אני פוקחת זוג עיניים גדולות ושואלת בתימהון "כל יום היא מכינה לך מרק ירקות??"

הוא מביט בי מופתע וממלמל "על מי נפלתי״

ובעצם מה רע במרק ירקות טעים

אז זהו שזה לא רע, רק משעמם.

שאני שומעת על זוגות שחיים אחד ליד השני, חיים ביחד והרבה לחוד.. נחמץ לי הלב כי אפשר אחרת...

מצאו תחומי עניין משותפים, הרחיבו אופקים, התעניינו, לימדו דברים חדשים

לכו לתאטרון, למופעים, שמעו מוזיקה

הקשיבו, ספרו, שתפו...

הפעילו את חוש ההומור

תצחקו הרבה

תתפעלו

טיילו ביחד בארץ ובחו"ל

תלטפו

תחבקו

תיגעו

ויצא לכם מרק משהו משהו...